כמו זירת פיגוע

"המטבח הקטן שלי היה דומה יותר לזירת פיגוע מאשר לעצמו". בינה לא חייכה. המקרה היה טרי מדי, והאצבע החבושה שלה עדיין פעמה בכאב. "השעה היתה קרובה לחצות של יום חמישי. הייתי עייפה מאד, אבל זכר האורחים הרבים שהזמנו לשבת החזיקה אותי ערה ופעילה. בין פיהוק לפיהוק ניסיתי לחתוך בצל לפיסות קטנות. אדים חריפים עלו מהבצל […]
הכל בראש

"אף אמא לא מתכננת פעילות של צניחה חופשית במרכז המטבח שלה, בין השיש לשולחן". המשקפיים של שירה רקדו על קצה אפה, לא הצליחו לטשטש זיק של חיוך בעיניים החומות. "גם אני לא תכננתי התנסות אטרקטיבית כזו: תינוק בן שנה וחצי, ללא רתמות וללא חבל סנפלינג, צונח בחופשיות מהכסא הגבוה אל רצפת המטבח, ראש למטה ורגליים […]
כשהאוויר נעצר

"לא היה לי ספק שאני עושה את הדבר הנכון". שפרה הצטמררה וכל היושבות בחדר רעדו יחד איתה. "יודי השתנק ואני דהרתי במורד המדרגות, מנסה לקצר את המרחק ביני לבין אנשי ההצלה". שפרה התפרצה לתוך דברי כבר בתחילת השיעור שעסק בדרכי מניעה וטיפול בחנק. לא עצרתי אותה. ידעתי שהסיפורים הקטנים הם הדוגמאות הטובות ביותר לכללים מצילי […]
נקע או שבר

"ללוות טיול של תלמידות זו אחריות רצינית", מספרת אלישבע, בוגרת היחידה בשטח וחובשת מוסמכת. "בכל פעם שאני יוצאת עם תלמידות למסלול, האחריות מכבידה על הגב שלי הרבה יותר מהתרמיל הכבד והמלא בציוד". "יכולה לספר לנו משהו מהשטח?" עולים קולות מהקהל. אלישבע מספרת על מסלול מדברי מרהיב שנקרא בשם "הסנפיר הקטן", במהלכו יורדים המטיילים תוך כדי […]
שבת בלתי נשכחת

"זו היתה אמורה להיות שבת חגיגית במיוחד", ספרה יעל לכולנו. "התכוננתי מתחילת השבוע: אספתי מתכונים מיוחדים, הכנתי מגוון סלטים, קינוחים מושקעים ומורכבים ושלושה סוגי דגים. גיסתי היתה נבוכה. לא התכוונה שאעבוד כל כך קשה. סיפרתי לה את האמת; נהניתי מכל רגע. הכל היה נפלא. השולחן ערוך, הילדים, נסיכים קטנים, ישבו סביבו נרגשים. לא בכל יום נפגשות […]
אני יודעת שבלונים מסוכנים… פשוט הייתי בטוחה שאצלנו זה לא יקרה

"אני בחיים לא אשכח את הצרחה הזאת" מספרת חובשת מהקהילה מה קרה? "ישבתי בבית כשקיבלתי טלפון מבוהל משכנה. תבואי מהר! הילד נחנק! רצתי לשם וראיתי את האמא עומדת מבוהלת, חיוורת ורועדת בפתח הבית – לבנה כולה.. זה ממש אר"ן.. (אירוע רב נפגעים..) מה קרה לילד? הוא שיחק עם בלון שהתפוצץ, כנראה הכניס לפה חתיכת […]
סליחה, אפשר לשבת רגע?

"בהתחלה חשבנו שהיא סתם עייפה." כך מספרת חני, מדריכה שליוותה טיול סוף שנה בצפון. "זה היה יום חם, לא חריג. הבנות הלכו יפה, היו מים, עצירות מסודרות, הכל לפי הנהלים. ואז אחת התלמידות ניגשה אלי וביקשה לשבת רגע בצד." יש בזה משהו חריג? "לא, וזה בדיוק העניין. היא לא נפלה, לא נחבלה, לא התלוננה על […]
הבום ששינה את כללי המשחק

זה היה רגע הכי שגרתי שיש: שטיפת כלים מונוטונית וילדים משחקים ברחבי הבית. "פתאום שמעתי "בום" נוראי מהסלון. רגע דממה. ולאחריו צווחה מבועתת." מספרת יעל. "טסתי לשם תוך כדי ניגוב ידיים ואני רואה את הבן שלי שוכב בכניסה למרפסת וסביבו שלולית של דם שלא מפסיקה לגדול". איזו פוזה מפחידה! איך זה קרה לו? "הם שיחקו […]
מיומנות יכולה למנוע קריסה

הצלילים שוטפים את האולם ברכות, נשפכים החוצה אל הלובי המבריק. "מה שתפס אותי היה הדיסוננס." מתארת יוכבד את הרגע. "ההבדל התהומי בין התסרוקת והבגד החגיגי – לפנים החיוורות והעמידה הרפויה" איך שמת לב שמשהו לא טוב קורה? "כולם היו כל כך מאושרים ומחויכים מסביב, שהיה קל לשים לב לבחורה אחת מתנשפת ומזיעה. גם שמעתי אותה […]
אורח (לא) צפוי

"צעדנו במסלול" – משתפת שושנה, אני אחרונה, מאספת. "עם תיק רציני על הגב, כיאה לחובשת מוסמכת.. " מקווה שהטיול יעבור רגוע… וחושבת לעצמי – האם ומתי אשתמש בציוד?" וקרה משהו? "אני שומעת את הבנות צורחות בהיסטריה, מבינה שהדרמה התחילה.. צעדתי במהירות למקור הסערה ומגלה.. – לא אמתח אתכן יותר מידי.. – נחש! מתפתל, עם […]