"ללוות טיול של תלמידות זו אחריות רצינית", מספרת אלישבע, בוגרת היחידה בשטח וחובשת מוסמכת.
"בכל פעם שאני יוצאת עם תלמידות למסלול, האחריות מכבידה על הגב שלי הרבה יותר מהתרמיל הכבד והמלא בציוד".
"יכולה לספר לנו משהו מהשטח?" עולים קולות מהקהל.
אלישבע מספרת על מסלול מדברי מרהיב שנקרא בשם "הסנפיר הקטן", במהלכו יורדים המטיילים תוך כדי אחיזה ביתדות.
"אני יורדת במאסף. פוקחת עיניים ואוזניים, דרוכה לכל תרחיש. תוך כדי ירידה אני שומעת זעקות לעזרה. מתקדמת במהירות אל מקום האירוע ומגלה את רחלי,
ילדונת רזה ונמוכה, יושבת על האדמה ובוכה בקול גדול כשחברותיה מלוות אותה בבכיות הסטריות. אני מרחיקה את הבוכיות מהשטח ומתקרבת אל הילדה. מקשיבה לבכי, מנסה להזיזאת הרגל ומבינה שמדובר, לכאורה,
בשבר".
"למה לכאורה?" מקשה פנינה. "אי אפשר לזהות באופן חד משמעי?"
"לא ממש", מסבירה אלישבע.
"העיניים שלנו הן לא מכונת רנטגן, ולכן אין לנו אפשרות לקבוע עובדות מדויקות בשטח ובלי מיכשור רפואי.
נותר לנו רק לשער ולפעול לפי המצב. כרגע הנתונים שמולי מורכבים מרגל מקופלת בתנוחה לא טבעית, רחלי שבוכה בכי מעורר רחמים ואינה מצליחה לזוז, ואזור מדברי ללא קליטה סלולרית".
"מה עושים?" המורות במעגל דרוכות לשמוע. מכירות מקרוב את הסיטואציה המלחיצה.
"בשלב ראשון אני מנסה להרגיע את ההיסטריה ולגייס את הבנות לעזרתי. הן מקבלות משימה מאתגרת: יוצאות עם אחת המורות בהליכה מהירה וזהירה לכיוון האוטובוס על מנת לחזור אלינו עם
האלונקה, ואני מרוויחה שטח נקי ורחלי רגועה יותר.

בינתיים מחפשת מורה אחרת אזור בו יש קליטה ומזמינה חילוץ. כשמגיעה אלינו האלונקה רחלי רגועה יותר, משתפת פעולה ומאפשרת לנו להוביל אותה החוצה, לחבור אל האמבולנס שכבר
מחכה לנו בקצה המסלול".

קדימה, פעל!
איך נוכל להבדיל בין שבר למכה חזקה?
מכה חזקה – כאבים חזקים וקושי להזיז את האבר הפגוע, ללא נפיחות
נקע – אחד מהסימנים הבולטים ביותר להופעת נקע הוא נפיחות מקומית. במקרים קלים של נקע, מקום יהיה אומנם רגיש למגע אך עדיין ניתן יהיה להניע את המפרק.
במקרים חמורים יותר לא תתאפשר הנעה של המפרק כלל.

שבר – שבר יוצר רגישות גדולה ואין כל אפשרות להניע את האזור הפגוע. בדומה לנקע, גם במקרה של שבר תופיע נפיחות וכיחלון באזור, אך היא תהיה משמעותית יותר. לעיתים יהיה ניתן לראות עיוות ממשי בעצם עקב
השבירה.

מה עושים במקרה של חשש לשבר?
לא נזיז את הנפגע נקבע את האיבר הפגוע באותה
תנוחה בה הוא נמצא. נפנה לצילום רנטגן והמשך טיפול במרפאה

נזכור
אין באפשרותנו לקבוע בבירור אם מדובר בנקע, שבר או במכה.
לכן בכל מקרה של חשד נפנה לצילום והמשך טיפול.