"צעדנו במסלול" – משתפת שושנה, אני אחרונה, מאספת. "עם תיק רציני על הגב, כיאה לחובשת מוסמכת.. "

מקווה שהטיול יעבור רגוע… וחושבת לעצמי – האם ומתי אשתמש בציוד?"

וקרה משהו?

"אני שומעת את הבנות צורחות בהיסטריה, מבינה שהדרמה התחילה.. צעדתי במהירות למקור הסערה

ומגלה.. – לא אמתח אתכן יותר מידי.. – נחש! מתפתל, עם רצועות מעוינות על גבו וראש משולש."

הצילו—– בטח קפאת , ברחתם?  

האמת, שהדופק שלי התחיל להעלות. הרגשתי את הלב פועם. וההבנה כי אני המבוגר האחראי התחיל לחלחל לי לאט לאט.

אני מבינה כי אני חייבת לפעול, אבל במציאות אני מרגישה כמו ג'לי בתוך הראש..

נזכרת בשיעור פגיעות בע"ח. ומתחילה לפעול על אוטומט.. "

מה עשית?

"בדקתי כי הוא לא זז, לא מתקדם ולא מאיים, התחלנו לצעוד בדממה אחורנית, לא לעורר מהומות, וודאי שלא לברוח. צעדים איטיים ומדודים אחורה, להתרחק ממקום הסכנה. תוך כדי שאני מפעילה אותם בהומור, וכמובן קוראת ללוכד נחשים מוסמך.

תשאלו אותי איך הצלחתי לפעול בקור רוח?  אני לא יודעת לענות. מה שבטוח זה היה לפעול בשטח באמת את מה שתרגלנו בקורס..

מה באמת עושים כשרואים נחש?

"דבר ראשון, נרגעים! " אבסורדי, לא?

הנחש – כשהוא מרגיש מאוים, הוא תוקף, מתרחקים מהאזור בדממה ומונעים מהומות. ומזמינים לוכד נחשים מוסמך.

ואם תקף, מה נעשה?

"כשנחש תוקף, הוא בגדר- פגע וברח. אך הוא משאיר סימנים אחריו, חשוב לקרוא לעזרה

ולצלם את הנחש. זיהוי הנחש מזרז את פעולות ההצלה של הכוננים ובית החולים.

ועכשיו- למנוע מהנפגע כל תזוזה, יש לקבע את האזור הפגוע – כל תזוזה גורמת להאצת זרימת הדם – מה שמגביר את הסיכוי להתפשטות הארס.

מה לא עושים בשום אופן?

אל תנסי לעצור את הדם.

גם לא לשים קרח או כל משקה קר אחר.

אין לנסות להוציא את הארס בשום אופן.

במילים אחרות – אל תגעו!!

יש דרך לזהות הכשת נחש? סימנים מסוימים?

כן, בהכשת נחש נזהה שתי חורים כחורי השיניים של הנחש.

דם באזור הפגוע, לעיתים האזור יהיה כחול ונפוח.

ולעיתים נדירות יותר יחוש הנפגע בסחרחורת, הזעה, בחילה וחולשה כללית.