"הלכתי לבקר את הדודים שלי" מספרת לי יפית. ביקור נחמד, בלי התיק שלי:)

ולא צפיתי שתתרחש איזשהו דרמה דווקא כשאני שם.

 

וקרה משהו?

אני שומעת קולות מהסלון, הדודה שלי אישה צעירה בת 84 מדברת, למישהו עלום.

הבת שלה הייתה שם, ישבה לידה, מנסה לדובב אותה, ללא הצלחה.

"דודה זהבה," אני ניגשת אליה, – היא לא מזהה אותי, ממשיכה לדבר, למלמל , מילים  לא ברורות,

"דודה זהבה, זו אני, יפית." אני מנסה שוב, אך היא בשלה, לא רואה אותי ממטר, לא מזהה, וממשיכה במלמולים המוזרים.

"עזבי," אומרת לי הבת האחראית, "היא עייפה, את לא רואה?"

 

אוקי, מוכר.. מה הדרמה?

האמת, שלא הייתי רגועה, אחרי כל כך הרבה סימולציות ותרגולים שעברנו בקורס, מלמולים מהסוג הזה היו נשמעים לי חשודים. ניגשתי לדודה זהבה, ישבתי מולה הישרתי מבט ושאלתי אותה: דודה זהבה, בת כמה את?   שלוש וחצי, ואני רוצה את האוכל כי המטפחת שלי עקומה…(!!) נורה אדומה נדלקת.

הבת שלה עדין אומרת לי: עזבי, היא מבולבלת, היא עייפה.

אך אני ממשיכה, מרימה את שתי הידיים שלה, ועוזבת בבת אחת. יד אחת נשמטה במהירות, השנייה נשארת באויר.

"דודה זהבה חייבת פינוי," אני ממלמלת בחשש.

"דודה זהבה חייבת פינוי," אני אומרת בבטחה,

"דודה זהבה חייבת פינוי," אני צועקת כשאני רואה איך זווית הפה שלה נשמטת הצידה, לא מורגש כמעט אך קיים….

 

מה עשית?

דבר ראשון – התקשרנו למוקד 101 והזמנו אמבולנס. לאחר מכן, בדקתי מדדים, סיטורציה, לחץ דם, דופק, אני יושבת מולה, כל הזמן הזה תוך כדי שאני מתשאלת את ביתה על סדר היום של דודה זהבה, מתעדת הכל. שואלת על התרופות שלוקחת, האם היה איזה שינוי בזמן האחרון,

ובמקביל, שומרת על קשר עין עם הדודה , שלא תיעלם לנו..

 

מורכב, מלחיץ, ומצמרר,

את מתארת סיטואציה שבו את מתפקדת כמו שלושה אנשים, איך?

"צודקת, אכן, תיפקדתי כמו שלושה אנשים, ידעתי שאני היחידה שיודעת מה עושים, למדנו את זה. להשליט את המוח, לתפקד, לפעול גם במצבי חירום ובעיקר.

הייתי צריכה להיות בכל החזיתות, אך גם חילקתי פקודות .נתתי הוראות לבת של דודה זהבה – לרשום לי על דף – לתעד – את כל מה ששאלתי אותה, מהעובדת הזרה ביקשתי את המכשירים, ומהשכן הסקרן – ביקשתי שיכוון את מד"א לאן להעלות.

 

 

מה באמת קרה לה? הצלחת לאבחן?

כחובשות, אסור לנו לאבחן מצבים, וחובה עלינו לתפקד בכל מצב…

אנחנו רק חוששות למקרה, ומתפקדות כאילו מקרה זה הוא החמור ביותר.

לדוגמא – במצב זה חששתי מאירוע מוחי, ותפקדתי כאילו היא באמצע האירוע עצמו.

 

איך מזהים אירוע מוחי?

כדי לזהות אירוע מוחי יש להשתמש במילה FAST

F= פנים. – צניחה של צד אחד של הפנים (חיוך עקום וכד')

A= זרועות – צניחה של יד אחת

S= דיבור – דיבור מעוות או לא ברור. גם קושי בהבנה.

T= זמן – אם אחד מהסימנים הללו מופיע – הזמן הוא קריטי!! הזמינו מייד אמבולנס.

 

מה עושים במקרה של אירוע מוחי עד שהאמבולנס מגיע?  

דבר ראשון- רוגע!

של המטפל!! ושל המטופל.

ככל שהסביבה רגועה יותר, הסיכוי למזער נזקים גבוה יותר.

ועכשיו, אחרי שראיתם שהמצב חמור, הזמנתם אמבולנס שומרים על רוגע,

תשמרו על קשר עין עם המטופל תנסו לשמר אותו עירני כמה שאפשר.

 

יש דרך למנוע אירוע מוחי?

כן,  כדי למנוע אירוע מוחי יש לאמץ אורח חיים בריא! תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה

שליטה על גורמי סיכון כמו לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה.

לאחר מעשה, והגיל שעושה את שלו, תקפידו על מעקב לחץ דם,

לחץ דם גבוה = סיכון גבוה לאירוע מוחי.